עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
בת 13 וחצי
נושאים
אמילי (עובד השטן)

הייתה הבייביסיטר של סם, סם אוהב אותה. גילתה על סם. רוצחת פסיכית, משתפת פעולה עם סם
סם (עובד השטן)

הדמות הראשית
כולם שונאים אותו, סוגד לשטן. הוריו הקתולים זרקו אותו מהבית, ולכן גר אצל סבתא שלו, היחידה בעולם שהוא אוהב. רצח את ההורים שלו.
איליי (עובד השטן)

היה החבר הכי טוב של סם עד שנהיה חבר של סטייסי והפך למקובל, עכשיו הוא יורד עליו.
סיפור
17/06/2013 15:21
אני אני ואני אוהבת את זה
האלמונית
אז היה לי עוד רעיון לסיפור והתחלתי לכתוב עוד אחד קוראים לו האלמונית ובבקשה תקראו אותו.... 
פליז פליז פליז פליז פליז פליז פליז פליז פליז פליז פליז פליז פליז פליז פליז בבקשה בבקשה ואני סתם חופרת לכם כדי שזה יעלה לדף הראשי...................................................................................           אאאאאזזזזזז בבבקקקשששההההה תתתתתקקקקקקקררררררראאאאאאאאוווווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!!!!                                        בבבבבבבבבבבבבבבבקקקקקקקקקקקקשששששששהההההההההההההה
2 תגובות
האלמונית פרק 1
17/06/2013 14:31
אני אני ואני אוהבת את זה
האלמונית
אני לא יכולה יותר, כבר שנים שהכומר מתעלל בי מינית, נשבר לי ממנו. 
"אחרי הטקס, ניפגש במשרד שלי". הוא לוחש לי. אני לא יכולה, לא אתן לו. אני מתיישבת בכנסייה ליד אמי. "אמא הוא אמר לי להיפגש איתו..." אני מתחילה ללחוש אבל היא קוטעת אותי באמצע. "נו, יופי" היא אומרת. "אבל אמא..." היא יודעת מה יקרה, היא ידעה מההתחלה שהוא עושה לי את זה. "תעשי מה שהוא אומר!" זה לא שהיא רעה, פשוט מאז שהאבא טפיל חורג שלי נכנס לחייה, היא נהייתה לא מאושרת, היא נסגרה כלפיי, אני שונאת אותו!. 
                                    ***
הטקס נגמר, זה הזמן לאונס השבועי. "אמא אני חייבת ללכת? רק לא השבוע". אני מתחננת. היא עושה לי פרצוף של –אני יודעת שאת סובלת אבל אבא חורג שלך לא מסכים לי להוציא מילה- ואומרת "מתוקה, את חייבת". לפעמים היא פשוט מדהימה אותי, למה היא פשוט לא משתחררת, כנראה שהוא עשה לה שטיפת מוח מלאה, אין תקווה.
אני פוסעת לעבר משרדו. אני דופקת על הדלת ומחכה לתשובה. "את יכולה להיכנס, מתוקה" הוא אומר ומנסה להישמע סקסי. הוא עולה לי על העצבים, אני נושמת עמוק ופותחת את הדלת. 
הנה הוא מתגלה לפניי בחלוק שלו. "בואי תיכנסי, רק תורידי את הבגדים בכניסה" הוא אומר וחושב שהוא מצחיק. אני מתעלמת ממנו והולכת לכיוונו. אני מגיעה אליו ואוחזת בו. הוא מחזיק במותניי, אני לוקחת אותו לספה ומעיפה אותו אחורה. אני פותחת את הקשר בחלוק ופותחת אותו, אני מוציאה את החוט של החלוק ומחזיקה בו. "אתה רוצה שאני אעשה לך עניבה?" אני שואלת אותו בתקווה שהתשובה היא כן. "למה מתוקה? את חושבת שזה סקסי?" הוא שואל אותי ועושה לי בחילה. "מאוד" אני אומרת בחושניות ומנשקת אותו. איכס הוא דוחה.... "אז בכיף.." הוא עונה לי. יששש. 
אני כורכת סביבו את החוט ומתחילה למשוך אותו חזק כדי שיחנק. הוא מביע התנגדות אבל משותק. "בגללך אבדתי את בתוליי בגיל 10!! אתה מרוצה?" אני מתחילה לומר. "לעוד כמה בנות מסכנות אתה עושה את זה?!" אני ממשיכה להאשים אותו. "סבלתי אותך מספיק, איש דוחה!". קשה לי להשתלט עליו. אני מרימה את רגלי ודורכת לו את הביצים, זה יעבוד לזמן מה, משתלם להיות גמישה. הוא מפסיק לזוז. 
הוא מת.
אני יוצאת ממשרדו ומשאירה אותו בפנים, ללא רוח חיים.


3 תגובות
עובד השטן פרק 11
14/06/2013 17:39
אני אני ואני אוהבת את זה
עובד השטן
זהו, אין יותר את ההורים הקתולים שלא נותנים לי לחיות את חיי. זהו. אני שומע צלצול טלפון ורץ למטבח. אני יכול לזהות את הקול שלה ממרחקים. אמילי.
"היי סם, רציתי שניפגש היום, יש לי משהו להגיד לך."
"אוקיי, יש לי זמן היום." אני עונה, האמת היא שכל היום שלי פנוי, אבל אז אני אשמע כאילו שאין לי חיים. האמת היא שזה נכון.
"יופי, אז ב 4:30 באגם?" היא שואלת.
"אבל אמילי, זה בעוד 10 דקות...."
"בדיוק!, אז ניפגש שם?." 
"בסדר, ביי בינתים." אני אומר, מנתק את הטלפון ורץ להתארגן.
אני מוריד את החולצה מעליי, אין ספק שאין לי את הגוף הכי יפה בעולם, אולי אני צריך להתחיל ללכת לחדר כושר, בשביל אמילי. אני שם את החולצה השחורה שלי, ומשאיר את המכנסיים שיש לי.אני שם קצת בושם (מי יודע אולי אמילי גילתה מה אני מרגיש כלפיה ומרגישה אותו הדבר) אני לוקח את המפתחות ורץ לאוטו בהתלהבות.
אני זוכר את האגם, אמילי נהגה לקחת אותי שהייתי בן 7. 
אני חונה את המכונית ואמילי מחכה לי שם. "כמה זמן לוקח לך?" היא שואלת. אני מתעלם מהשאלה ובוחן אותה. בכל זאת אני גבר. היא נראית טוב. היא לובשת גופייה אדומה צמודה, ומכנסי גינס ארוכים שמגיעים לה עד המותניים. היא מחכה שאני אצא ומושכת אותי לכיוון האגם. 
האגם נראה בדיוק כמו מלפני 10 שנים, הדשא הירוק זוהר באור השמש, והמפל זורם ומפיל את המים הכחולים שמעליו מטה. אמילי ממשיכה להחזיק בידי, ומושכת אותי מטה לישיבה. 
"אוקיי, אז תקשיב..." היא מתחילה לומר. "החשק הזה להרוג אנשים, לא יגמר לך. אז לפחות שתצא מזה תועלת."
למה היא מתכוונת? מה זאת אומרת תועלת? לפני שאני פולט משפט מטומטם היא ממהרת להסביר את עצמה.
"נקמה"

4 תגובות
עובד השטן פרק 10
07/06/2013 13:47
אני אני ואני אוהבת את זה
עובד השטן
אני פסיכי, בכל זאת הורי צדקו במשהו "מה אנחנו עושים עכשיו?" אני שואל את אמילי. "נשאר לנקות את הבית." היא עונה לי. "אני אטפל בזה." היא אומרת. " טוב במילא אף פעם לא אהבתי לנקות אחריי" אני אומר. היא מגחכת ואומרת "מתישהו אתה תתרגל אחרת יתפסו אותך" האמת היא ששכחתי לגמרי מהמשטרה. היא יכולה לתפוס אותנו בכל רגע. היא קמה והולכת. היא מסתובבת לרגע מתי שהיא מגיעה למקומי ולוחשת לי באוזן. "אני חושבת שתהיה רוצח נהדר". אני מרגיש כאילו שקיבלתי מחמאה. "תודה" אני צועק לה מתי שהיא כבר רחוקה. אני אוסף את דברי ושם אותם בתוך התיק, אני מוציא את הבקבוקי מים ומתחיל לשפוך לתוך המדורה. הורי נעלמו כלא היו. אני נכנס למכונית שקרובה לבית הוריי ונוסע לסבתי. "היי סבתא" אני צןעק לה שאני נכנס. "אני נכנס להתקלח" אני מודיע. אני נכנס למקלחת ושוטף ממני את הדם.
3 תגובות
אין לי כותרת
07/06/2013 13:13
אני אני ואני אוהבת את זה
אני יודעת שלא כתבתי הרבה זמן אז אני עכשיו עובדת על הפרק.... אתם יכולים לכתוב רעיונות לסיפר אולי? תודה.

0 תגובות
עובד השטן פרק 9
02/06/2013 14:57
אני אני ואני אוהבת את זה
עובד השטן
יש לי שותפה לרצח, איזה כיף. כמו שאומרים תמיד "טובים השניים מן האחד". אבל במקרה הזה זה יותר רעים מטובים. "יש לך במי לנקום?" שואלת אותי אמילי. "הרבה...." אני עונה, אני לא בטוח שאני רוצה לעשות את מה שהיא הולכת להגיד. "יופי, נחסל אחד אחד, אבל קודם ניפטר מהגופות." "בסדר". אני עונה. "על מה חשבת?" אני לא נותן לה להמשיך את המשפט. "לשרוף אותם" היא עונה לי. "מתי?" אני שואל. "ברור שהיום, אסור לתת להם להסריח." היא עונה בשטחיות. אין לה רגשות? אני שואל את עצמי. "איפה?" אני משתף פעולה בכל זאת. "ביער, אבל חייבים להתנהג בזהירות." היא עונה בלחש ואנחנו יוצאים לדרך. אנחנו עוטפים את הגופות בבד, שקיות, ולבסוף מכניסים אותם לקופסאת קרטון, אחרי שוודאנו שאנחנו עוטפים את הפצעים שלא ינזול מהם דם. אנחנו שמים בתיק בקבוקי מים גדולים, פנס, גפרורים, סכין ואוכל. קשה לי להאמין שנאכל בזמן שנצפה בהורי נשרפים. אנחנו יוצאים מהבית. מגיעים אל החורשה. ואוספים עצים. אנחנו מבעירים את העצים ומחכים שאש תידלק. אנחנו חותכים את הגופות לחלקים קטנים וזורקים אותם לאש. אני חייב להודות שלא הרגשתי צער, או כאב שחתכנו אותם, אפילו קצת נהנתי, כנראה אני באמת פסיכי.
4 תגובות
עובד השטן פרק 8
01/06/2013 17:54
אני אני ואני אוהבת את זה
עובד השטן
שיקרתי, אני חייב להרוג אותה. אני לוקח את הסכין ומקרב אותו אליה, יהיה חבל להרוג אותה, אהבתי אותה כלכך. "חכה רגע! יש לי משהו לספר לך". היא עוצרת את ידי. מה כבר היא יכולה להגיד שיעצור אותי?. אני נותן לה לדבר. "אני כמוך" היא מתחילה את דבריה, למה היא מתכוונת? "גם לי כיף להרוג אנשים". אני בשוק, את מי היא רצחה? את הוריה? בעצם שאני חושב על זה החבר שלה פעם פשוט נעלם, היא רצחה אותו? או שאני סתם פרנואיד? על מי אני עובד היא כרגע הודתה שהיא רוצחת. לא כיף לי להרוג אנשים, או שכן? הרבה שאלות עלו בי, אבל אני עדיין בהלם. אמילי הילדה הטובה מבית השכן רוצחת?. "את מי רצחת?" אני שואל בסקרנות. "את הית" צדקתי, הית היה חברה לשעבר, יום אחד הוא פשוט נעלם. אולי היא יכולה לעזור לי, בכל זאת, אני רוצח. אני ארצה לרצוח אנשים נוספים. "מה את מציעה לי?" אני שואל. "אני מציעה שנעבוד ביחד, תמיד רציתי לעשות טבח ענק כזה שישדרו בטלויזיה". היא מוציאה גיחוך, היא נראת לי פסיכית עכשיו. אבל מי יודע אולי אם היא לא הייתה מגלה את הסוד שלי אני הייתי הקורבן הבא שלה. "יש לך ניסיון נוסף בזה?" אני שואל אני קצת מפחד מהתשובה. "ברור, השרת שהיה לנו בתיכון, המנקה הקודמת שלנו, הטבח שהיה של הבית ספר, שותפת החדר שלי באוניברסיטה וסבתא שלי". " אני מסכים שנשתף פעולה". אם היא רצחה את כל האנשים האלה יש לה ניסיון.
2 תגובות
עובד השטן פרק 7
01/06/2013 13:47
אני אני ואני אוהבת את זה
עובד השטן
שיט מה אני אעשה עכשיו?! מי זה יכול להיות? "מי זה?" אני שואל. "אמילי" היא עונה.  אני זוכר את אמילי היא הייתה הביביסיטר שלי שהייתי קטן היא בת 23. "רק רגע" אני צועק. אמילי, ממש אהבתי אותה, בעלת נמשים ושיער גינגי. היא יפה כל כך. אבל אין לי זמן לפנטז. יש לי פה שני גופות. אני מושך את אבי לשירותים וכך גם את אימי. אני מעביר סמרטוט מהיר ומנקה את הדם. "אמילי, את זוכרת אותי?" אני אומר תוך כדי פתיחת הדלת. "סם?" "כן זה אני!!!!!!!!!!" אני עונה בהתרגשות מזויפת. אני מקווה שהיא לא ממש מתמצאת בבלשות, אם היא תמצא את הגופות אצטרך להרוג גם אותה, פעולה כיפית אך מסוכנת. "כמה זמן לא ראיתי אותך!" היא מחבקת אותי. אני נהנה אבל מנסה כמה שפחות להפגין את זה. "אמא שלך פה?" היא שואלת. מה אני אענה לה? "לא היא הלכה לכנסייה והיא עדיין לא חזרה". שיקרתי. "מה עם אבא שלך?" "גם הוא" אני עונה. אני לא נהנה לשקר לה. "רוצה לשתות משהו?" אני שואל, ופותח את הדלת לרווחה. היא נכנסת, מתיישבת על הספה הלבנה ומחזירה לי תשובה "כן בטח, קפה". "אין בעיה" אני עונה למרות שזאת לא הייתה שאלה. "חשבתי שאתה גר אצל סבתא שלך" "באתי רק לבקר וגיליתי שהם לא פה". אני ממשיך לשקר. אמילי תמיד הייתה הילדה הטובה מעבר לרחוב, הוריי אהבו אותה כל כך, היא גם נהגה ללכת לכנסייה עם משפחתה. "איפה השרותים פה?" היא שואלת. מה אני אעשה? הוריי שם אני לא יכול לתת לה ללכת לשם. בלי שאני שם לב היא קמה ומחפשת את השרותים. היא מגיעה אל החדר, שריקת הדלת מעוררת אותי ואני רץ לשם. לפני שאני מגיע היא יוצאת מהחדר, לפי הבעת פניה הבנתי, היא ראתה אותם. "אני יכול להסביר" אמרתי, זה היה שקר מוחלט.
5 תגובות
עובד השטן פרק 6
01/06/2013 11:04
אני אני ואני אוהבת את זה
עובד השטן
מה עשיתי? זה היה ברגע של חולשה. איך אוכל להחזיר את המצב לאחור? לא אוכל. אני ניגש לאמא שלי שמרימה את הטלפון. "אל תגעי בטלפון!!" אני צועק עליה. היא מתעלמת ממני וממשיכה להקליד את המספר. "אמרתי אל תגעי בטלפון!!!" היא ממשיכה לחייג, ומתעלמת ממני. אני מתעצבן עליה. בתוך שנייה היא יכולה להגיד למשטרה לבוא לפה, אני חייב לעשות משהו, ומהר. אני מקרב עליה את הסכין. "לא!!!!!"  היא צועקת. היא יודעת טוב טוב מה  יקרה, אבל זה כבר בלתי נמנע. אם אשאיר אותה בחיים היא תתקשר למשטרה ואני אלך לכלא, או מי יודע יותר גרוע, הם יוציאו אותי להורג. כמו שעשו לפסיכי הזה שרצח את כל המשפחה שלו. אני נוטל את חייה בדקירה קטנה בחזה. אני אפילו חושב שנהנתי מזה. רגע אני נהנתי מזה!. זה אומר שאני אחד הפסיכים הרוצחים?. בעצם תמיד שראיתי תוכניות משטרה הייתי לצד הפושעים. אבל אני לא רוצה להיות פסיכי. אבלה שכחתי לגמרי, יש לי פה בבית שתי גופות מלאות בטביעות אצבע שלי. אני חייב להיפטר מהם.יש לי רעיון.מחר אני אקח אותם למזבלה, בתוך כספת כך אף פעם לא ימצאו אותם. את הבגדים אני אשרוף ואני אנקה את כל הבית. את הסכין אני אנקה במים, אש, וצמחים. עד  שלא אשאר שום זכר מהם. תוכניותיי מתנפצות שאני שומע דפיקות על הדלת.
1 תגובות
תקראו פליז
31/05/2013 21:06
אני אני ואני אוהבת את זה
תקראו את הפרק ה5 הוא ממש טוב והשקעתי בו הרבה וסופ סוף מתחיל הסיפור וכדי שזה יתפרסם בעמוד הראשי אני אשים לכם את ההתחלה שלו:
נחמד לדעת שיש לי איך לסחוט את איילי למרות שאין לי באמת תמונות אבל הוא לא מספיק חכם כדי להבין את זה.אני חייב ללכת אל הוריי, שכחתי שם את הסכין, שבו אני מקריב קורבן לשטן. היום אני אלך לשם, נקווה שהם עדיין בכנסיה. אני אכנס דרך החלון, אקח את הסכין ואברח. זאת לא אמורה להיות בעיה. אוי אם אני רוצה להספיק ללכת לפני שהם יחזרו מהכנסייה אני חייב לצאת עכשיו. אני רץ מחדרי לכיוון היציאה מהבית וצועק לסבתא שמתקלחת:" ביי סבתא אני אחזור עוד מעט". ויוצא מהדלת.תוך 10 דקות אני מוצא את עצמי ליד החלון של ביתי הקודם. איך אני אכנס מפה? החלון קטן מדי... איך שכחתי? אני שואל את עצמי... אני זוכר איפה הורי מחביאים את המפתח!!!!!!!. אני  מרים את השטיחון הקטן בכניסה מוציא את המפתח הכסוף ופותח את הדלת לרווחה. מתגלה הפתעה לעיני, 
1 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
יוני 2013  (9)
מאי 2013  (7)
סטייסי (עובד השטן)

מלכת הכיתה, שהייתה קטנה סם היה מאוהב בה, עכשיו היא הגורם העיקרי לנידוי שלו.
דין (עובד השטן)

אחיו הקטן של סם, בן 13. שונא את סם וסם שונא אותו, הם הפכים באישיות וסם מאשים אותו בזה שהוריו שונאים אותו.
אליסון (עובד השטן)

אחותו של סם, מעודדת גדולה ממנו בשנה. שפוטה של סטייסי, מאוהבת באיליי.